את ליבי אני מכירה מהימים בהם הצגות מול קהל היו דבר מובן מאליו כמו חיבוק. היא שחקנית וזמרת עם קול ענק, נצנצים ורודים בציפורניים ועגילים של קשת בענן ותמיד מרגישה כמו פצצת אנרגיה (חוץ ממתי שאוספים אותה להצגה בחמש בבוקר ויורד גשם וקר). תמיד שמתי לב שגם לתחביבים שלה (שלרוב כוללים משהו ורוד) היא מתייחסת מאוד מאוד ברצינות. במשבר הקורונה, כשההצגות הופסקו, הסתבר שזו היתה דרך חיים נכונה. תשקיעו בתחביבים שלכן חברות, כי יש סיכוי שיום אחד הם יהפכו לפרנסה. ליבי עשתה מהלימון רויאל אייסינג, לקחה את כל הכישרונות והכלים הנוספים שהיא צברה בחייה ובעזרת מחשבה יצירתית ואהבה לכל מה שיפה ומתוק הקימה עסק קטן שנקרא גיטי פלז’ר– שמספק עוגיות מקושטות בידי האומן שלה וקופסאות יצירה לילדים וגם מבוגרים שרוצים לקשט בעצמם. אני יכולה לספר לכם מניסיון אישי שכשהיינו בבידוד קיבלנו בהפתעה מחברה את אחת מהקופסאות הנהדרות שלה והילדים שלי- שני בנים עם הפרש גילאים גדול ביניהם (11 ו-4 וחצי) פשוט עפו על זה. ו…טוב מה לומר, גם אני. חשבתי שהיא תהיה האדם הנכון לפתוח איתו פינה חדשה בבלוג- נשים מעוררות השראה. לשאול אותה קצת שאלות על איך היא עשתה את השינוי הזה, ואולי לקבל איזה טיפ והנעה לפעולה. נראה לי שכולנו זקוקות לקצת השראה ויופי בימים האלה. אגב, אם אתן מכירות עוד נשים שמעוררות בכן השראה ויכולות להתאים לפינה הזו (או אולי אתן בעצמכן נשים כאלה!) מוזמנות לפנות אלי ולספר לי עליהן. ועכשיו…קבלו את ליבי!
אז ליבי ספרי לנו מה עשית לפני שפתחת את “גיטי פלז’ר”?
לפני שפתחתי את עסק קישוטי העוגיות שלי הייתי שחקנית וזמרת. בשנת 2010 סיימתי את לימודי בבית ספר למשחק ומאז שיחקתי בשלל הצגות ומחזות זמר (לילדים, לנוער ולמבוגרים) עד מרץ 2020 כשהתחילה הקורונה. בנוסף ניהלתי את “שוקוללה” מותג ימי הולדת בו בונים בתי ממתקים בסגנון של עמי ותמי.
איך הגעת לרעיון של עסק לקישוט עוגיות?
הו. זה סיפור מעניין! מילדות ועד היום אני חובבת גדולה של דברים בוהקים, זוהרים, מנצנצים, כל דבר מוגזם שזועק “אני כאן ובאתי להרשים אתכם“. במקביל גם אהבתי לאכול דברים מתוקים (כמובן). יום אחד התחלתי לעקוב בפייסבוק אחרי בנות שייצרו אוכל שמכיל את אותה הצבעוניות שאני כה אוהבת ולקראת יום הולדתי ה- 34 החלטתי בצעד נועז להזמין מפעילה שתלמד אותי ואת חברותיי איך מקשטים עוגיות צבעוניות. זה היה נראה לי יחסית פשוט ובמקביל מאוד מרשים ומרהיב. התאהבתי בזה על המקום! אבל מכיוון שבאותה תקופה הקדשתי את כל זמני לעבודה בתחום המשחק והשירה לא מצאתי זמן לשלב את אהבתי החדשה, עד שהקורונה דפקה לי בדלת וביום אחד התבטלו לי כ- 20 הצגות שהיו אמורות להתקיים באותו החודש. אז הבזיק במוחי הרעיון להכין ערכות קישוט עוגיות לעבודה עצמית בבית. התחילו דיבורים על סגר וכולם מסביבי דיברו על כך שהם לא יודעים איך יעבירו את זמן כה רב בבית, פה הבנתי שהגיע הזמן לקחת את ה”תחביב” לשלב הבא. ישבתי יומיים ברצף בבית עם אחותי והכנו שלל עוגיות עם שלל צבעי רויאל איסיינג, קישטנו אותן, צילמנו אותן, והעליתי פוסט. בודד. תוך שעתיים הווטסאפ שלי קרס! עניתי על הודעות עד חצות באותו יום והייתי צריכה להכין כל כך הרבה מארזים, שלא ישנתי כמעט 4 לילות ברציפות וירדתי 3 קילו באותו שבוע! (לא מתלוננת. אל תשנאו אותי.)
למה קראת לעסק שלך “גיטי פלז’ר”?
רבים לא יודעים וזאת ההזדמנות לספר- לסבתא שלי קראו גיטי והיא הייתה מכינה את האוכל הכי טעים בעולם, כמו הרבה סבתות רק שהיא הייתה פרסיה אז בשבילי… יותר טוב מכולם. היא נפטרה מסרטן לפני 4 שנים. זה היה מאוד קשה בשבילי… המעט שיכלתי לעשות זה לחלוק לה כבוד דרך עוגיות. כמובן שזה גם נשמע כמו גילטי פלז’ר שזה בדיוק מה שהעוגיות שלי מסמלות בעיניי, ככה שזה הסתדר בול.
ממה את הכי נהנית בעסק החדש?
יש 2 דברים שממש מרגשים אותי:
1. היופי. לא משנה כמה ערכות הוצאתי ללקוחות בכל פעם מחדש אני מתמוגגת מכמה שזה פשוט יפה. זה נראה כמו קסם צבעוני בתוך קופסה שקופה. לפעמים אשכרה קשה לי לשחרר את ערכות ה- DIY שאני מכינה ללקוחות כי אני רוצה שזה יישאר אצלי שאוכל להמשיך להסתכל על זה. אני יודעת שזה נשמע מצחיק אבל זו האמת. שלא לדבר על עוגיות מקושטות שמזמינים ממני שאני משקיעה שעות מרובות בלקשט אותן בצורה הכי מדויקת ומיוחדת שאפשר ואז אני צריכה לתת אותן… זה לא קל לי להיפרד 🙂
2. התגובות. כמעט מאה אחוז מהפעמים שהערכה מגיעה ליעדה אני מקבלת לאחר מכן הודעות אוהדות ומרגשות. לפני כמה ימים קיבלתי הקלטה של מישהי שקיבלה את הערכה והקליטו את התגובה שלה בזמן אמת. היו שם צרחות התרגשות שקרעו אותי מצחוק.
ומה הכי קשה לך?
העבודה הסיזיפית במטבח. אני לא מפעל, ואין לי עובדים, אני עושה הכללל לבד. קונה מצרכים פעם בשבוע, לוקחת הזמנות, מכינה את הבצק, קורצת את העוגיות, אופה, מכינה רויאל אייסינג, מכניסה לשקיות זילוף, מכינה סוכריות בשקיות, בונה קופסאות, אורזת, מוציאה משלוחים ועוד ועוד. ואין לי אנחת רווחה עד שהערכה לא מגיעה ליעדה ואני מקבלת הודעה מהשליח שהכל בסדר. אני מתחילה את ימי האפייה שלי עם נעילת נעלי ספורט מיד לאחר שאני קמה מהמיטה כי זו הדרך היחידה בה כאבי השרירים בסוף היום נסבלים.
ולסיום…יש לך טיפ או משפט השראה לנשים שרוצות לפתוח עסק או לשנות כיוון במקצוע שלהן?
אני לא רוצה להישמע בנאלית אבל הטיפ שהכי בוער לי לתת הוא – להיות אמיצה ולא לפחד. אני מחשיבה את עצמי כפחדנית רצינית והיה לי לא קל אפילו ללחוץ על “פרסם” כשהכנתי את הפוסט הראשון עם הפרטים על העוגיות אבל אני כל כך שמחה שעשיתי את זה. מהרגע שזה קרה הכל זרם, הלכתי והתפתחתי ושידרגתי את הערכות והאופציות, והתגלגלתי אפילו עד לכדי צילום של קורס אינטרנטי בו אני מלמדת להכין ולקשט עוגיות בדיוק כמוני. זה באמת לא כל כך מסובך, והיה לי חשוב להעביר לעוד אנשים את המידע הזה כדי שעוד אנשים יוכלו להינות בבית מכל הכיף והיופי הזה מתי שרק ירצו.
אפשר להגיד שמעז יצא מתוק. מתוק וצבעוני וטעים אם יורשה לי.
ויש גם הפתעה! ליבי מפנקת את קוראות וקוראי הבלוג ב-15% הנחה ועוגיה מקושטת עם כל הזמנה, כל שצריך לומר הוא את מילות הקסם- ONE HAPPY A DAY.
את ליבי אפשר למצוא בעמוד האינסטגרם של גיטי פלז’ר או בטלפון -052-327-6786
שיהיה לכם יום מלא מתיקות, חלומות והשראה 🙂
