מאז שבוטלה לי החופשה המשפחתית בראש השנה בעקבות הסגר השני יש לי קוצים בתחת. אני מרגישה שצריך לנצל כל דקה חופשיה שיש לנו בשביל, נו, להיות בחופשה.
מושג החופש נהיה כל כך דומיננטי ומשמעותי בשנה האחרונה שיוצא לי להרהר בו הרבה. הגבולות שלנו מצטמצמים, אם זה על ידי גורמים מלמעלה או שאנחנו מחליטים לצמצם אותם לבד. מעולם בחיי עד השנה לא חקרתי איך אני יכולה להרגיש חופשייה בגבולות של מאה מטר (שלא נדבר על האסוציאציה המיידית שעולה לכל אדם שגדל על סיפורי שואה במדינה שלנו), מה זה אומר בעצם “להיות עם חופשי”? מה זה אומר לגדל בתוכך חופש פנימי שלא חייב להיות תלוי בדבר?
בכל מקרה כל החשיבה הזאת גורמת לי רק לרצות לנסוע לטייל כל עוד אפשר ולהרהר בדברים העמוקים האלה במקומות ירוקים ויפים. יש לי איש שאוהב לצאת לקמפינגים עם החבר’ה שלו ובדרך כלל כשמגיע הרגע בו הוא מבשר לי על טיול גברים שכזה אני מרגישה בודדה ונטושה עם הילדים. הפעם החלטתי לשנות פאזה. הלו הלו, בזמנים מעורערים וארעיים כאלה אני לא מחכה עד לחודש הבא לחופשה כשאפשר לקיים אותה עכשיו. אז האיש שלי נסע לקמפינג גברים ואני פיתיתי את אחותי והבן שלה לטיול נשים פלוס ילדים. היה משובח, מלא צרחות, ובעיקר טעים.
בטיול אחיות לא צריך לתאם הרבה אחת עם השניה מהם סוגי הבילוי המועדפים עלינו. פחות להתלכלך- יותר לאכול, או פחות לטפס ויותר לחפש איזה יין שווה יהיה לשתות בערב אחרי שהילדים ירדמו. אה כן, הילדים. הם גם כאן וצריכים להוציא אנרגיה, אז צריך למצוא משהו גם להם. בגלל שלא רצינו להרחיק יותר מדי נסענו לאיזור יקנעם, חשבנו שנסיעה של שעה וקצת מהמרכז לא תהיה ארוכה מדי. כמובן שיצאנו בחמישי אחר הצהריים ומה שהיתה אמורה להיות נסיעה של שעה הפכה לשלוש שעות (זמן הוא כאמור דבר יחסי, במיוחד כשיש פקקים), אבל אחרי ששרדנו את הנסיעה הזאת היינו רגועות כי הבנו שיותר גרוע מזה לא יכול להיות ועכשיו אפשר להתחיל להנות.
אז מה לעשות? פינת ההמלצות:
טיול בימי קורונה פלוס גשם הוא מאתגר גם בלי שבוחרים לטפס על סלעים. הכל סגור או בוצי, ולמרות שבימים רגילים האיזור מלא בשפע של פעילויות שמתאימות לילדים, רוב המקומות היו סגורים עקב המצב. החלטנו מראש שהרעיון המרכזי הוא להיות בחופש ולכן גם שהות ורביצה בבקתה שהזמנו תהיה טובה לנו ולא חייבים לפוצץ את היום בפעילות. אז עשינו בעיקר דברים שישמחו אותנו, יותאמו למצב הרוח והדינמיקה של הילדים ויתנו לנו הרגשה של קפיצה קטנה לחו”ל.
איפה ישנות– הזמנו בקתה מתוקה במתחם האירוח של קיבוץ דליה. בבקתה חדר שינה להורים, מטבחון ואיזור סלון בקומה הראשונה ויש גם קומת גלריה עם שלוש מיטות שהיתה מושלמת לילדים. הם מיד העלו לשם את כל המשחקים שהביאו והשתלטו על חלל משלהם. אנחנו כמובן לא ישנו טוב בלילה כי כאימהות חרדתיות טובות היינו לחוצות שמישהו יתעורר בלילה, ירצה לרדת למטה ויתגלגל במדרגות מתוך שינה, אבל זה זניח לעומת רגעי לגימת היין השקטים שהיו לנו בקומת הקרקע כשהיינו ערות.
מה אוכלות– כאן יש כמה המלצות שוות אז קבלו:
- המלצה הראשונה שלי חברות היא שופרסל דיל ביקנעם. “מה?” אתן ודאי שואלות את עצמכן, “היא ממליצה לי פה על סופר???” אז אכן כן. אחד הדברים האהובים עלי כשאני מטיילת בחו”ל הוא להיכנס לסופר המקומי ולחוש את מגוון הטעמים החדש. אז נכון, פה הטעמים הם מוכרים אבל אני חייבת לציין לטובה את הסופר המסודר ומעורר התאבון ביוקנעם! הדבר הראשון שעשינו כשהגענו לאיזור הוא קניות לבקתה (אין ארוחת בוקר ואי אפשר לשבת במסעדה), השופרסל דיל הזה היה שופע במטעמים וגם היה כיף ומרווח להסתובב בו. אני יודעת, יש לי דמיון רחב אבל זה בכל זאת הרגיש לי קצת כמו חו”ל.
- בזמן שאני נהנית לי בקניות, אחותי הזמינה לנו טייק אוואי מושלם לארוחת הערב ממסעדת Chang Ba שמתמחה באוכל רחוב תאילנדי. תקשיבו זה היה טעים! אם אתם באיזור של יקנעם עילית ממליצה להגיע לשם, היה אוכל משובח ממש שהספיק לנו גם לחיזוק ארוחת הערב למחרת.
- את ארוחת הערב המפנקת של היום השני קנינו במעדניית בקבוקים בטבעון. חנות קטנה ליין עם גבינות מעולות שחוסלו ברוב הדר על ידי ילדינו אניני הטעם, ולוו בשתיית יין Chanson מיקב Clos de Gat שלא הכרתי עד כה ונעם לנו מאוד! מתנה הביתה קנינו בקבוק של תקווה מיקב טוליפ הנהדר.
מה עושות– קורונה וגשם כבר אמרנו? אבל בכל זאת הצלחנו לעשות קצת כיף. חוץ ממונופול ואכילה בבקתה עשינו סיבוב רגלי בקיבוץ החמוד שהסתיים במסלול נינג’ה בגינת השעשועים הקיבוצית ממש לפני שהתחיל לטפטף.
אחר כך נסענו לקריית טבעון לבקר את חנות השוקולד הנהדרת מישי קיבלנו מהמוכרת המעולה הסבר על המקום שהרגיש כמו סיור מאורגן פלוס טעימה מתוקה. היא סיפרה לנו שזו חנות שפעם היתה מאפייה עד שמישי החליט להפוך לשוקולטייר וליישם את הידע שצבר. כמובן שלכל ילד ולכל אמא נרכשו פרלינים משובחים (נסו את העיגול הלבן עם הליים, זה שמתפצפץ בפה ועושה הפתעה).אכלנו את השוקולד בגשם ונסענו לקנות את הגבינות והיין ולראות את טבעון היפה.
ביום למחרת החלטנו לנסות לבדוק המלצה שהיתה כתובה בחוברת האטרקציות שמחולקת ע”י בית ההארחה ונסענו לרמות מנשה הקרובה לחפש את חוות דובי . החווה הזאת היא מהמקומות שמגלים פתאום ומצטערים ממש שיש קורונה. חוות סוסים שמעוצבת כולה בסגנון המערב הפרוע, ומעבר לסוסים יש בה חלל מושלם להופעות חיות וביתני משחק לילדים. כמובן שהכל היה סגור, כבר חשבנו שהאינדיאנים הגיעו והבריחו את כולם, אבל אז במקרה הגיע השריף דובי והציע לנו להיכנס ולהסתכל על הסוסים (הוא כבר הבין שאנחנו עוד לא מוכנות לרכיבה במצבינו הנוכחי…).
התחלנו לנסוע חזרה לא לפני עצירה לעוד גבינות וסיידר חם בשוורצמן בבת שלמה. כן, אין מה לעשות, טיול אחיות זה טיול בוטיק.
לאיזה טיולי אחיות אתן ממליצות לנו לנסוע בפעם הבאה? אשמח אם תכתבו לי בתגובות כאן למטה.:)
