ע”פ ההגדרה המילונית- חיונית היא:
1. חשובה מאוד, קשה להסתדר בלעדיה, נחוצה.
2. מלאת חיים, נמרצת, אנרגטית.
אז עם יד על הלב- כמה אתן מרגישות חיוניות בימים אלה?
וגם- בואו נודה באמת בה לפחות הדור שלי גדל בה- אם את לא מכניסה מספיק כסף הביתה, אז את לא באמת באמת חיונית נכון?
כך שגם את מושג החיוניות הקורונה הצליחה לפרק כדי שנבנה מחדש, והוא לא ממש תלוי במכתב עובדת חיונית שאנחנו כן או לא מקבלות, אנחנו בעצמינו צריכות להחליט אם וכמה אנחנו חיוניות- בשביל העבודה שלנו, בשביל הילדים שלנו ובעיקר בשביל עצמינו.
לקום כל בוקר אל אותו היום פחות או יותר, להתמודד עם האתגרים שהתקופה הזאת זורקת עלינו, דורש מאיתנו להיות שני דברים בעת ובעונה אחת- גם להיות גמישות ולזרום לאן שהסערה הזאת לוקחת אותנו, אבל גם להיות הכי בסנטר שלנו שאפשר.
אז איך עושים את זה? אין לי תשובות גדולות. גם אצלי הימים נעים בין עסל לביסלי. אבל אני כן יכולה לחלוק איתכן כמה דברים שעוזרים לי להתאזן, להעלות חיוך, לחזור מחדש אל הסנטר.
לנשום
בסגר הראשון הייתי בחרדה ממש גדולה מהקורונה ועשיתי לעצמי מנהג- כל ערב לפני השינה הייתי שמה אוזניות ושומעת הדרכת מדיטציה שהייתי מוצאת ביוטיוב. כל פעם הייתי בוחרת את המדיטציה שהתאימה לי- אם זה להשקיט את הרעשים בראש, למשוך שפע אל חיי או פשוט להירגע אל תוך שינה עמוקה. תעשו כל מיני ניסיונות ותראו מה עובד בשבילכם, יש יופי של הדרכות חינמיות אונליין, תמצאו את הקול שהכי מדבר אליכם. בשבילי המדיטציה הוא כלי חזק מאוד, אני מתרגלת אותה בתקופות ובדרכים שונות לאורך השנים ובכל פעם אני נפעמת מהיכולת שלה לתת לי את ההרגשה שאני חוזרת הביתה, אל עצמי, וגם מהתשובות שאני מקבלת דרכה. היא עוזרת לי באמת במצבים של סטרס ומחקרים מדעיים מוכיחים שזה לא סתם, היא באמת מועילה לפעילות המוחית שלנו. בטח ובטח הנפשית.
לחפש ולמצוא השראה
לא קל למצוא השראה כשאנחנו נמצאות כל הזמן סביב האלף מטר שלנו, ולא תמיד יש גם זמן לחפש אותה. אבל השראה- אינטלקטואלית או אמנותית היא דבר כל כך מהותי, ממש קריטי בשביל תחושת החופש הפנימי שלי כך שאני חייבת לעשות מאמץ בשביל לספק אותה לעצמי. אז אפילו אם זה לקרוא כמה שורות מספר שעושה לכן טוב ולוקח אתכן רחוק לעולמות אחרים, או לראות סרט (גם כזה שראיתן כבר) שאתן יודעות שיעלה לכן את מצב הרוח ויעורר בכן את הרצון לעשות משהו אחר, לשמוע מוסיקה אהובה שאתן יודעות שתגרום לכם לרקוד. כמובן שאני שואבת הרבה פעמים השראה משיטוט באינסטגרם, אבל שם זה גם קצת מסוכן, צריך לשים לב שאתן מתמקדות בחשבונות שגורמים לכן לרצות להיות אקטיביות ופעילות בחיים שלכן, ליצור או לממש משהו אצלכן ולא רק כאלה שמעוררים בכן קינאה על מה שאחרים חווים. אולי בעתיד אני אעלה פוסט המלצות על כמה חשבונות אינסטגרם כאלה שאני אוהבת.
לשמוע פודקאסט
תמיד טוב ללמוד מאחרים, לפתוח את הראש ולקבל זווית ראיה אחרת, אז אם אין זמן לשבת עכשיו לראות סרט, אפשר לשים (שוב) אזניות (סליחה ילדים, מה אמרתם? אני לא שומעת אתכם!) ולשמוע פודקאסט מוצלח. מומלץ במיוחד בזמן הליכת בין ערביים בפארק, גורם לך להיות בעולם של עצמך ולהתעלם מעשרות המשפחות שגודשות את שבילי הפארק מולך כאילו אין סגר בעולם.
כמה פודקאסטים שאני אוהבת לשמוע:
פופקורן של ליאור פרנקל– ליאור פרנקל מראיין אנשים עם קריירות שונות ואלטרנטיביות ומנסה להבין מה אפשר ללמוד מהם.
להנות מהדרך -הפסיכולוגית שירלי יובל מאיר היא מומחית למדע של האושר ועושה ראיונות עם אנשים מתוך הזווית של פסיכולוגיה חיובית.
יחסינו לאן – הפודקאסט של פאולה וליאון שמדברים על זוגיות בצורה הכי פתוחה ומקסימה שיש, ומביאים מומחים מהתחום שמלמדים אותם על הזוגיות שלהם ושל כולנו.
Magic Lessons -אליזבת גילברט שכתבה את “לאכול, להתפלל, לאהוב” מדברת ומראיינת בפודקאסט הזה על יצירתיות וחיים מתוך ועם יצירה, פודקאסט שנולד מתוך הספר המומלץ מאוד שלה קסם גדול שמדבר גם הוא על החיים בתור אדם יוצר וקסמה החמקמק של ההשראה.
לעשות שטויות / לקחת סיכונים
כן חמודות, אם כבר אנחנו במוד של סוף העולם ואם לא עכשיו אז אי מתי, תעשו לעצמכן טובה, תפסו אומץ ותעלו את הסרטון המטופש שאתן חושבות שיצחיק רק אתכן לסטורי, תפרסמו את הסיפור שכתבתן בפייסבוק, תיצרו קשרים מקצועיים עם אנשים שאתן חושבות שיתעלמו מכם ואולי יפתיעו אתכן לטובה. אין לנו מה להפסיד. ונכון, It’s easier said than done, אבל בכל זאת, תעשו איזו שטות אחת שלא הייתן מעיזות לעשות. אם אתן עוקבות אחרי הסטוריז שאני מעלה באינסטגרם שלי אתן בוודאי יודעות שבמיוחד בימי סגר ההומור העצמי שלי חוגג -ואני מרשה לו, אבל הנה אפילו אני כרגע במאמצים להעז לעשות סרטון או פוסט על שיגרת הטיפוח / איפור שלי… כן אני יודעת למי אכפת איך אני מתאפרת וכולן עושות את זה, אבל גוד זה מצחיק אותי ועושה לי מצברוח וטיפוח זה הכי בעולם!
ליצור משהו
אני יודעת. לא כולן חושבות שהן יכולות, או יצירתיות או רוצות. בשבילי היצירה היא מה שמציל אותי. וזה לא בצורה מטאפורית. חד משמעית, העובדה שאני עסוקה עכשיו בלכתוב בלוג, או לכתוב ולצלם סרטון, אני מרגישה שזה מציל לי את הנפש- ולכן- מציל לי את החיים. אז תפנו את הזמן הזה עבורכן. תתעקשו עליו, גם בימים האלה. ותיצרו במה שאתן יכולות, במה שעושה לכן טוב. אם זה דפי כתיבת בוקר, ציור, צביעת מנדלות, בישול, רקמה, קולאז’ים, צילום- יש כל כך הרבה תחומים שבהם אפשר לתת למוח היצירתי שלנו את ההזנה שלה הוא זקוק- ויצירה זו עשייה שהיא משמעותית, שהיא שלכן, יש אחריה תוצר ביד, מה שגורם לנו להרגיש בעלות יכולת, בעלות חשיבות, מלאות חיים. הנה, יצרנו משהו יפה לעולם, ממש כמו שיצרנו את הילדים שלנו.
להרבות טוב בעולם
היי אני גולשת אנונימית ואני מתה על הסטייל שלך
תודה לך גולשת אנונימית! 😍😍😍